ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
|
8529-05-11
01/02/2013
|
בפני השופט:
1. שרה מאירי-אב"ד
2. נציגת ציבור מעבידים הגב' תמר ברץ
|
| - נגד - |
התובע:
חיים איינסמן
עו"ד איתן כהן (ס.מ)
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מרב חבקין
|
| פסק-דין |
1. בפנינו כתב תביעה (מיום 4.5.11) כנגד הודעת הנתבע מ- 13.12.09 לפיה נדרש להשיב חוב בסך 76,116 ש"ח בגין תשלום יתר בגמלת זו"ש שקיבל.
התובע, יליד
1961 (כך בתביעה; צ"ל 1930) הגיש ביום 10.5.05 (כך בתביעתו; צ"ל 10.5.95) תביעה לק"ז לאחר הגיעו לגיל 65 ותביעתו אושרה ב- 13.7.95 (בסך 1,503 ש"ח), לאחר שמסר פרטים כנדרש אודותיו (פנסיה שהוא מקבל) ופרטים על אשתו, עיסוקה והכנסתה (כעצמאית).
משנת 2005 החל הנתבע לקזז 20% מקצבתו.
מחודש דצמבר 2010 הפסיק הנתבע לשלם לו קצבה, ללא כל הצדקה ובאופן שרירותי.
על הנתבע לבטל החוב הואיל וקיבל את התשלום בתום לב עקב טעות של הנתבע ולנוכח השיהוי הרב.
2. בהגנתו (מ- 21.7.11) עתר הנתבע לדחיית התביעה בשל התיישנות, משתביעתו נדחתה ב- 21.
11.04, כ-6.5 שנים טרם הגשת התביעה.
הוכחשו טענות התובע ונטען כי הינו יליד 1930 והגיש תביעתו ב- 1995, כשמ- 7.95 ועד 11.04 קיבל תוספת בעבור בת זוג, תוספת שהופסקה מ- 7.95, כפי שהודע לתובע עוד ב- 1.5.05, כמתחייב מסעיף 247 לחוק (בת זוגו ילידת 7.39, הכנסותיה עלו על ההכנסה המירבית המותרת בחוק).
עוד נטען כי ביום 30.3.06 הגיש התובע בקשה לבטול החוב, בקשה שנדחתה. משלא הגיש תביעה - הפכה זו לחלוטה.
3. ביום 21.9.11 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופטת ח. טרכטינגוט.
ביום 8.11.11 הודיע הנתבע כי המינימום הניתן לניכוי הוא 31% מהחוב, כי סניף הנתבע החליט בזמנו על ניכוי 20% וכי ניכוי 100% נעשה עקב ההתניה לבטול עקול ולא ניתן להשיב הכספים שנוכו.
ביום 7.5.12 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו בו חזר על טענותיו.
ביום 3.7.12 הגיש הנתבע ת.ע.צ. (מר אריה מלצר; "ע"צ") בה נטען כי התביעה לק"ז אושרה לתובע מ- 1.7.95, ללא תוספת בת זוג.
משנתבקש להמציא פרטים, שלח תלוש פנסיה שלו והצהרה כי אין לאשתו הכנסות. בהתאם אושרה תוספת לאשתו.
אשת התובע הגישה ביום 7.10.04 תביעה לק"ז ואז הוברר שלא היתה זכאות לתוספת עבורה בקצבתו ונוצר חוב.
ב- 21.11.04 נשלח לו מכתב דחייה וב- 15.12.04 ביקש התובע לבטל החוב. ב- 21.12.04 נתבקש להוציא מסמכים, ב- 15.3.05 מכתב נוסף, ב- 5.4.05 תזכורת וב- 22.5.05 הודע שהחוב הוקפא. ב- 30.3.06 נדחתה בקשתו והודע כי החוב ינוכה בשעור 20% לחודש (מכתב שצרף התובע לתביעתו). נוכה 100% מהחוב, כנגד בטול העיקול.
ביום 15.7.12 נשמעו בפנינו עדויות הצדדים.
בהתאם להחלטה הודיע הנתבע ב- 12.11.12 כי הוחלט לאשר שינוי הקזוז לחדשים 5.11-7.11 בלבד, משרק ב- 5.11 פנה התובע לסניף בענין שעור הקזוז שהוגדל (ל- 100%, עוד
ב- 12.10).
בתגובת התובע מ- 26.11.12 הודיע התובע כי אינו מסכים למתן תוקף פס"ד להודעה זו, אף שהסכים להצעת השופטת טרכטינגוט ולהצעתנו בדיון.